#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין לוקחים בהמה במעות מעשר שני.<br>מה הדין כשלקח בשוגג? ובמזיד?<br>ומה פירש בזה ר' יהודה?	"בשוגג יחזרו דמים למקומן, במזיד תעלה ותאכל במקום.<br>ואמר ר' יהודה דכ""ז במתכוון ליקח לשם שלמים, אבל במתכוון להוציא מעות מע""ש לחולין קנסינן ליה, ובין שוגג ובין מזיד יחזרו דמים למקומן."	קידושין דף נו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' יהודה אמר דבמתכוון להוציא מע""ש לחולין בלקיחת בהמה בין שוגג בין מזיד יחזרו דמים למקומן משום קנס.<br>א""כ מ""ט המקדש במעשר שני מקודשת ולא קנס ר' יהודה?<br>והא גבי לקיחת בהמה עבדים וקרקעות אמרינן דיאכל כנגדן משום קנס?"	"לס""ד משום דאשה יודעת שאין מע""ש מתחלל על ידה, ועולה ואוכלתו בתורת מע""ש.<br>והקשו דא""כ גם אדם יודע שאין מע""ש מתחלל על בהמה טמאה עבדים וקרקעות, ואפ""ה קנסו.<br>אלא איירי באשה חברה דידעה."	קידושין דף נו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הקנס המבואר בדברי ר' יהודה על המתכוון להוציא מעות מע""ש לחולין?<br>ועל לקיחת בהמה טמאה עבדים וקרקעות?<br>ומה פירש שמואל בחילוק הדברים?"	יחזרו דמים למקומן.<br>יאכל כנגדן.<br>ואמרינן דאיירי כשברח המוכר, דאי לא ברח יהיה הקנס דיחזרו דמים למקומן כי התם.	קידושין דף נו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקנס בלוקח בהמה טמאה עבדים וקרקעות למסקנת הגמ'?<br>ונקנסיה ללוקח?<br>ואי לאו עכברא חורא מאי קעביד?	אי ברח מוכר יאכל לוקח כנגדן. אם לא ברח יחזרו דמים למקומן.<br>לאו עכברא גנב אלא חורא גנב.<br>מסתברא כל היכא דאיכא איסורא התם קנסינן.	קידושין דף נו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דערלה אסורה בהנאה ולא רק באכילה?<br>ומנ""ל איסור הנאה בכלאי הכרם? (לחזקיה ולרב אשי).<br>וכיצד נדחו דברי רב אשי?"	וערלתם ערלתו, לרבות את כולם.<br>לחזקיה: פן תקדש המלאה, פן תוקד אש. לרב אשי: פן תהיה קודש.<br>והקשו דיהיה כקודש לתפוס דמיו ולצאת לחולין. אלא מחוורתא כדחזקיה.	קידושין דף נו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הוכיחו דקרא דלא יאכל את בשרו לא איירי אחר שנסקל?<br>ומה הקשו תחילה על ילפותא זו מכללא דר' אבהו? ומה תירצו? (2)<br>ומה עוד הקשו? (צור). ומה תירצו?	"דא""כ מאי איצטריך קרא דלא יאכל, תיפו""ל דנבילה היא ואסורה באכילה. אלא כשקדם ושחטו.<br>והקשו דאימא דאיירי אחר סקילה, ואיצטריך לאסור הנאה, וכר' אבהו דלא יאכל משמע גם הנאה.<br>ודחו דמ""מ כיון דלא איצטריך קרא אלא להנאה לימא קרא לא יהנה, ולא לא יאכל. א""נ דכתיב את בשרו, אף אי עבדיה כעין בשר ע""י שחיטה אסור.<br>והקשו אימא דאיירי רק בבדק צור ושחטו דהו""ל כעין סקילה. והקשו דלא כתיב באורייתא סכין, וגם הצור לשחיטה כסכין."	קידושין דף נו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לא בעינן קרא לאיסור הנאה בשור הנסקל?<br>ומ""ט מ""מ כן בעינן קרא?<br>ומנא ילפינן? (2)<br>ומאי עביד כל חד בקרא דחבריה?"	"דילפינן מלא יאכל, דאיסור הנאה במשמע כדר' אבהו.<br>ומ""מ ס""ד דרק מהבשר לא יהנה כדכתיב לא יאכל את בשרו, אבל מהעור יהנה.<br>ולזה איצטריך קרא דבעל השור נקי, דהיינו נקי מנכסיו. ואידך דריש נקי מחצי כופר ודמי וולדות.<br>או דילפינן מקרא דאת בשרו, את הטפל לבשרו. ואידך את לא דריש, כמחלוקת נחמיה העמסוני ור""ע."	קידושין דף נו		
